יש גבול

בחודש יולי 2002 בשעת חצות החרידה את עזה פצצה במשקל טון שהטיל חיל האוויר הישראלי על רובע מגורים צפוף. מטרת ההפצצה הייתה לחסל-להרוג-לרצוח (כל אחד יבחר את המינוח המתאים לו) את סלאח שחאדה שנמנה עם מפקדי הזרוע הצבאית של החמאס, ואשר ישראל ייחסה לו שורה של פעולות טרור ועל כן הוציאה עליו פסק דין מוות. בנוסף לשחאדה, אשתו ובתו נהרגו עוד 13 בני אדם, ונפצעו 150, חלקם הגדול ילדים ונשים. מה מרגיש טייס לאחר ששיחרר פצצה כזו שגרמה לטבח המוני? "מכה קלה בכנף המטוס" – על פי פיו מפיק המרגליות של מפקד חיל האוויר באותה עת, ולימים הרמטכ"ל, דן חלוץ.

תנועת "יש גבול" ראתה בהפצצה פשע מלחמה ותבעה להעמיד לדין כל מי שקשור לפעולה נפשעת זו. משלא נעשה דבר הגישה התנועה, בספטמבר 2003, עתירה לבג"ץ בתביעה לחקור ולהעמיד למשפט את כל הנוגעים באישור וביצוע הפעולה מהדרג המדיני והצבאי.

לבית המשפט העליון יש נוהג מגונה לפיו כל אימת שמוגשת עתירה הקשורה לפשעי מלחמה של ישראל, היא מתוייקת במגירה נידחת במטרה לייבשה. אולי הכלב ימות, אולי הפריץ. (לפי הסיפור על יהודי שהבטיח לפריץ ללמד את כלבו לשיר, ודחה זאת שוב ושוב בתקווה או שהפריץ ימות או הכלב וכך יהיה פטור מקיום ההבטחה).

הכלב לא מת, גם לא הפריץ, ובחלוף 4 שנים ב- 2007 דחו השופטים את העתירה ובמקביל הציעו למדינה להקים ועדת בדיקה שתחקור את הנושא. הוועדה שהוקמה הורכבה מאנשי הממסד הביטחוני משפטי, שלושה "לשעברים" – שופטת בית המשפט העליון (טובה שטרסברג כהן), גנרל מהצבא (יצחק איתן) ובכיר בשב"כ (יצחק דר), בקיצור, נתנו לחתול לשמור על השמנת.

בחלוף עוד 4 שנים, הגישה הוועדה בימים אלו את מסקנותיה לראש הממשלה, ואיזו "הפתעה": אין אשמים. עשרות הרוגים ופצועים, בהם ילדים רבים, חפים מכל פשע, ואיש אינו נושא באחריות. הוועדה אימצה את השפה הצבאית המכובסת ומכנה את הקורבנות החפים מפשע "בלתי מעורבים". התינוק בן השנה שנהרג הוא בגדר "בלתי מעורב".

הוועדה קובעת שהפעולה הייתה מוצדקת, והתוצאה "לא צפויה", בגלל "מחסור במודיעין". במלים אחרות הוועדה מוציאה את השב"כ, המודיעין הצבאי וחיל האוויר כחבורה של אידיוטים ומטומטמים, בעלי מנת משכל למטה מגבולית, שלא צפו שבאזור מאוכלס בצפיפות, פצצה במשקל טון תגרום לנפגעים רבים מקרב האוכלוסייה האזרחית. לא זו אף זאת: הוועדה  קובעת שמתכנני הפעולה היו רגישים לחיי אדם. לקוח ישירות מ-1984 של הסופר ג'ורג' אורוול.

(פורסם במקור בטור השבועי "סמרטוט אדום" באתר הגדה השמאלית)